מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)?

 

רקע כללי

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT - cognitive behavioral therapy) מבוסס על ההנחה שתוכן המחשבות ודפוסי החשיבה שלנו מהווים גורם מרכזי ומשפיע בתהליכים רגשיים, בהתנהגות ואף בתהליכים פיזיולוגיים-גופניים.

 

זהו טיפול שרואה חשיבות רבה בדרכים בהם אנו מעבדים ומפרשים את החוויות שלנו – את החוויות בעולם סביבינו, עם אנשים קרובים וזרים, ואפילו את מה שקורה לנו בתוך הגוף.

הטיפול לרוב מתמקד ב'כאן ועכשיו' ועוזר להגביר מודעות לקשיים רגשיים וכיצד ניתן לפתח דרכי התמודדות חדשות עימם. אחת ממטרות הטיפול הינה לחשוף את הדרך הייחודית בה המטופל מפרש את המציאות סביבו ואת מחשבותיו הוא, וכיצד פרשנות זו משפיעה על עולמו הפנימי ועל דפוסי התנהגות כלפי הסביבה.

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הפך בשנים האחרונות לטיפול הפסיכולוגי המועדף עבור מגוון רחב של בעיות כגון:  דכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD, חרדה חברתית, הפרעת פאניקה ועוד. יעילותו של הטיפול הוכחה במחקרים רבים.

 

בשנים האחרונות התפתחו מתוך ה-CBT גישות חדשות הנקראות בשם כולל "הגל השלישי" של CBT. גישות אלו שמות כדגש מרכזי את ההנחה שעלינו להבין לקבל ולשהות עם התוכן המנטאלי שלנו, ולאו דווקא לשנות ולהחליף אותו. גישות אלו משתמשות בכלים כגון מיינדפולנס, אימון-קשב, וקבלה ומחויבות.

 

מיינדפולנס

מיינדפולנס (או בעברית: קשיבות) היא דרך התבוננות שקטה ובלתי שיפוטית בגוף שלנו ובתוכן המנטאלי שלנו. כאשר אנחנו מתבוננים במחשבות, רגשות ותחושות גופניות בדרך של קשיבות, אנו מאפשרים לעצמנו נקודת מבט חדשה על תופעות אלו. חשוב להבחין בין מיינדפולנס לבין הרפיה – המטרה של מיינדפולנס היא לא בהכרח להרגיע את עצמנו, אלא ללמוד להתבונן אחרת, ובעקבות כך גם לשנות את הדרך בה אנו מבינים ומפרשים לעצמנו תופעות אלו (מחשבות, רגשות, תחושות גופניות).

בעזרת המיינדפולנס אנו יכולים ללמוד להתבונן ולשהות עם כל מגוון החוויות המנטליות/גופניות שלנו – הנעימות וגם הבלתי נעימות. אנו יכולים ללמוד לקבל תחושות ורגשות שאנחנו בדרך כלל משקיעים אנרגיה רבה להמנע מלחוש אותם.

מיינדפולנס הוא כלי טיפולי שהגיע לטיפול הפסיכולוגי ממסורות רוחניות מן המזרח ובראשן המסורת הבודהיסטית. כיום, מיינדפולנס מהווה כלי מרכזי בגישות טיפול של "הגל השלישי" כגון: טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), הפחתת לחצים וחרדה באמצעות מיינדפולנס (MBSR), טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT), וטיפול מטה-קוגניטיבי (MCT).

 

דוגמאות לגישות אלו: טיפול מטה-קוגניטיבי, ACT, MBCT, DBT ועוד.

מומלץ לשמוע את התכנית הזאת (באנגלית) המסבירה יפה את ההתפתחות וההבדלים בין טיפול דינאמי, CBT, והגל השלישי של CBT.

 

הטיפול בפועל

לרוב טיפול CBT הוא קצר טווח (10-20 פגישות) וממוקד בבעיה ספציפית. הפגישות נערכות בין פעם לפעמיים בשבוע, ונמשכות בדרך כלל 60 עד 90 דקות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתמקד לרוב בהווה ובעתיד, עם הסתכלות על העבר רק כאשר רוצים להבין כיצד אמונות יסוד ומחשבות שליליות התפתחו כתוצאה מאירועים משמעותיים בעבר.

הפסיכולוגית והמטופל/ת משתפים פעולה בבניית התכנית הטיפולית ולרשותם עומדים כלים קוגניטיביים וכלים התנהגותיים.

 

• כלים קוגניטיביים:

כלים קוגניטיביים הם כלים מחשבתיים – שנועדו ללמד את המטופל לזהות, לנתח ולשנות דרכי חשיבה בעיתיות.  הכלים הקוגניטיביים משמשים גם לזיהוי הטיות קוגניטיביות ומחשבות מכשילות.

 

• כלים התנהגותיים:

כלים התנהגותיים הם כלים שתכליתם שבירת דפוסי התנהגות שמשמרים חרדה, דיכאון או בעיות אחרות. כמו כן הכלים ההתנהגותיים משמשים את המטפלת והמטופל/ת בתהליך של בירור ו"ניסוי וטעייה" המאפשר בחינת דרכי התמודדות חדשות וגם שינוי תפיסות ונקודות מבט.

השילוב בין הכלים הקוגנטיביים והכלים ההתנהגותיים מאפשר למטופל העובר טיפול קוגניטיבי התנהגותי ליצור את השינוי המתבקש תוך תקופה קצרה. בתחילת הטיפול בדרך כלל המטפל/ת מובילה את הטיפול ובהדרגה, ככל שהטיפול מתקדם, המטופל לומד להשתמש בכלים אלו והמושכות מועברות אליו/אליה. המטרה הסופית בטיפול היא שהמטופל יישם בכוחות עצמו את הדפוסים שלמד בטיפול, ללא סיוע או תלות במטפל/ת.

 

גישות מבוססות מחקר

כיום העולם הטיפולי (חוקרים אקדמיים כמו גם אנשי מקצוע בשטח) מייחס חשיבות רבה מאוד לשאלה הבאה: איזו גישה טיפולית יעילה ביותר לכל הפרעה/בעיה?

על מנת לענות על שאלה זו נעשים מחקרים רבים הבוחנים טיפולים וטכניקות שונות ומנסים להבין מהי הגישה המומלצת, היעילה והמיטיבה ביותר לכל הפרעה.

למשל – מחקרים חוזרים ונשנים מראים שעבור הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשילוב עם טיפול תרופתי. או: עבור התקפי פאניקה הטיפול היעיל ביותר הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד המשלב חשיפה לתחושות גופניות.

בתוך כך, אני רואה כמחויבות שלי למטופלים שלי להיות ערה ומעודכנת במחקר הנוכחי בכל עת, על מנת לוודא שאני מתאימה למטופל/ת שיושבת מולי את הטיפול הנכון ביותר עבורו/ה – טיפול שהינו מצד אחד עם גיבוי מחקרי, אך מצד שני גם מותאם אישית וייחודי לאדם המסוים הזה.